אוריאל פליס, שער ניהול פרויקטים: "השוק הולך להפרדה ברורה בין הניהול להנדסה של הפרויקטים"
"המסורת לפיה ניהול פרויקטים הוא לא מקצוע לכשעצמו, אלא תחנה במסלול הקידום המקצועי - הולכת ומשתנה", אמר פליס, מנכ"ל החברה. לדבריו, "ניהול הפרויקטים מתבסס כמקצוע בפני עצמו מאחר שיש כיום יותר תיחום בין מנהל הפרויקט, שאחראי על היבטי הניהול, למהנדסים, שאחראים על ההיבטים התחומיים".
"מסורתית, ניהול פרויקטים לא נתפס כמקצוע בפני עצמו, אלא יותר כתחנה במסלול הקידום המקצועי של עובד. התפיסה העכשווית, שהולכת ותופסת אחיזה במגזרי השוק, גורסת שצריכה להיות הפרדה ברורה יותר בין ההיבטים הניהוליים לאלה ההנדסיים והתחומיים של הפרויקט", כך אמר אוריאל פליס, מנכ"ל שער ניהול פרויקטים ומכרזים.
פליס דיבר ברב שיח שנערך לקראת כנס שתקיים מקיט בתחום, בהפקת אנשים ומחשבים, ביום ג', 22 באוקטובר. הכנס יתקיים במרכז הכנסים אבניו שבקריית שדה התעופה ויוצגו בו פתרונותפרימה ורה (Primavera) של אורקל (Oracle) לטיפול בתחום.
לדבריו, "כיום יש יותר תיחום בין מנהל הפרויקט, שאחראי על היבטי הניהול, לבין מהנדס הפרויקט, מהנדס המערכות והמנהל ההנדסי, שאחראים על ההיבטים התחומיים. כך, יש התבססות של ניהול פרויקטים כמקצוע בפני עצמו". על פי פליס, "יותר ויותר פרויקטים הם רב תחומיים, פרויקטי מערכות ומערכי מערכות. לכן, יש קושי רב לרכז בהם גם את היבטי הניהול וגם את היבטי ההנדסה. לפיכך, נדרשת יותר אינטראקציה בין מנהל הפרויקט למהנדס המערכות. מורכבות הניהול מעמיקה את הצורך בניהול מבוזר ואת השימוש בכלים ארגוניים, EPM, שהרחבת השימוש בהם מובילה להעמקת היישום של מערכות PPM".
"היעדים הפרויקטאליים נגזרים ממערך המטרות והיעדים של הארגון", הוסיף פליס. "הדברים אמורים הן בפרויקטים פנימיים, של IT ומו"פ פנימי, והן בפרויקטים חיצוניים, עבור לקוחות". הוא הסביר כי "בפרויקטים פנימיים, תמהיל הפרויקטים לביצוע נגזר מתפיסה של ניהול הסל, שמתעדפת את הפרויקטים ש-'נגזר דינם' להתבצע על פי המענה שהם נותנים ליעדי הארגון. בפרויקטים חיצוניים, ארגון שמנוהל נכון יבצע תהליכים של Bid/No Bid טרם שיווק של שירותיו או מוצריו ולפני הגשת הצעות ומענה למכרזים. בסופו של דבר, הוא יבצע רק פרויקטים שעולים בקנה אחד עם מטרותיו האסטרטגיות". לדבריו, "ברגע שהוגדר פרויקט לביצוע – גם יעדיו הספציפיים צריכים להתכתב עם יעדי הארגון".
"תפקידה של הנהלת הארגון הוא לספק לצוות הפרויקט פלטפורמה מתאימה למימושו", ציין. "גורמי המפתח להצלחה הם ארגוניים-ניהוליים: מבנה ארגוני שתומך ביכולת גופי הארגון לממש את אחריותם להוציא את הפרויקטים לפועל; סמכות מתאימה לצוות הפרויקט, ובעיקר למנהלו; כלים ומערכות המאפשרים הן שליטה והן בקרה – ברמה הארגונית".
הוא ציין כי "מנהל הפרויקט ניצב מול אתגרים שהשוק העסקי הדינמי חווה כיום. התמודדות עם יותר ויותר פרויקטים רב-תחומיים, הרחבת ספקטרום תחומי הידע בהם עוסקים פרויקטים, דינמיות רבה, יכולת קבלת החלטות מהירה, חוסר התקבעות, גמישות לשינויים; וגם – ראייה מערכתית, יכולת להאצלת סמכויות, התמקדות בניהול והשארת ההנדסה לטיפול המהנדסים".
פליס סיכם בציינו כי "ניהול הפרויקט הוא חלק אינטגרלי מפעילות הארגון ולכן, כל המערכות חייבות להיות משולבות זו בזו, כמעין תזמורת אינטגרטיבית שהתהליכים העסקיים זורמים דרכה לכל אורך מחזור חיי הפעילות העסקית בכלל. זאת, על מנת לתמוך בתהליכי ניהול הפרויקט וביכולתו לעמוד ביעדיו. יישום מוצלח של מערכת ניהול פרויקטים בארגון דורש כמה היבטים: מחויבות של ההנהלה; הפנמה ארגונית שמדובר בתהליך יישומי ממושך שמחייב שינוי גישה ניהולית ו-'החלפת דיסקט'; גורם פנים-ארגוני המוביל את התהליך ומחויב לתוצאותיו; יישום והטמעה על ידי גורם בעל ניסיון רב והבנה עמוקה – לא רק בהיבטי הטכנולוגיה של המערכת, אלא בעיקר בתהליכים העסקיים ובמתודולוגיה לניהול פרויקטים".